חדש – סקרים מקומיים בעלות נמוכה לתהליכי שיתוף ציבור ושביעות רצון תושבים

איסוף הנתונים בעולם הסקרים הכמותיים עבר בעשור האחרון באופן מוחלט משימוש באיסוף טלפוני לפאנלים של משיבים באינטרנט, בעיקר בגלל שמרבית המשיבים הפוטנציאליים מסרבים לענות על סקרים טלפוניים, וכמובן שגם בגלל העלות הגבוהה של כח אדם הנדרש לאיסוף נתונים בסקרים הטלפוניים – כלומר סקרים טלפוניים הם יקרים וסובלים מבעיה של דיוק בגלל מדגמים מוטים.

כאמור כדי לפתור את הסוגיה הזו משתמשים היום בפאנלים אינטרנטיים בסקרים ארציים מתוך פאנלים קבועים של משיבים. אולם, בישובים ורשויות מקומיות שאוכלוסייתם היא קטנה מ-250 אלף תושבים, לא ניתן להגיע למדגמים מספיק גדולים ומייצגים באמצעות הפאנלים. בעיה זו גם קיימת בערים הגדולות בבואן לבצע סקרים הנוגעים לשכונות ספציפיות או אזורים מסוימים בעיר, ולכן למרות המגבלה שהוזכרה, הפתרון (היקר) המקובל מתבסס על איסוף נתונים באמצעות ראיונות טלפוניים. 

פתרון נוסף, שמרבים לעשות בו שימוש, בעיקר בפרויקטים של שיתוף ציבור, הוא באמצעות פיזור לינקים ממוחשבים של שאלונים באמצעות אתרי הרשות ומקומות ציבוריים. למרות שבשיטה זו ניתן להגיע למספר משיבים סביר בגבולות טעיות הדגימה המקובלות, המדגמים המתקבלים אינם מייצגים באופן מדויק את האוכלוסייה הרלוונטית למחקר (בעיקר אנשים שיש להם עניין שקולם יישמע).

​

מה הפתרון שלנו?

אנחנו מציעים לרשויות המקומיות כלי מחקרי אפקטיבי לסוגיה זו. התהליך מתקיים בשלבים הבאים:
 

1. חיבור שאלון מקצועי בעבודה משותפת בין צוות המכון ואנשי הרשות

2. הוצאת לינק של QR המחבר לשאלון שמופץ על ידי הרשות בכל המקומות שיש מגע עם תושבים רלוונטיים, כמו אתר הרשות, פרסומים של הרשות, ניוז לטרס, לוחות מודעות, עיתונות מקומית, פרסום דיגיטלי ממוקד המגיע לאוכלוסיות הרלוונטיות ובעיקר לאוכלוסיות שיודעים מראש שהנטיה שלהן לענות היא נמוכה יותר (כמו לדוגמה צעירים שאינם אוהבים להשתתף בסקרים מעין אלה).

3. המטרה כמעט בכל מקרה חזה היא לאסוף שאלונים מלאים מלפחות 250 משיבים. אפשר לעשות זאת על ידי מתן תמריצים למשיבים כמו הנחה קטנה בתשלום הארנונה, קופון הנחה לאירוע מקומי וכל דבר רלוונטי אחר.

4. ברור שגם איסוף נתונים כזה מתאפיין בבעיית ייצוגיות (לדוגמה בסקרים שאנחנו מקיימים תמיד יש עודף ייצוג של האוכלוסיות המבוגרות – מאופיינות ביותר זמן פנוי ורצון להיות רלוונטיים). כדי להתגבר על התופעה הזו וכדי לדייק את הממצאים אנחנו משתמשים במודלים סטטיסטיים שמתייחסים לאפיון של התוספים ומייצרים מנגנוני נרמול – מה שיוצר רמות ייצוגיות גבוהות ביותר.

5. ניתוח נתונים מתקדם שמאפשר הסקת מסקנות מעמיקות.
    

למה זה יכול לשמש?

1. תהליכי שיתוף ציבור עירוניים או אפילו שכונתיים (מה הציבור חושב על יוזמות מסוימות שהרשות המקומית רוצה לבחון)

2.  סקרי שביעות רצון של התושבים

3. "יד על הדופק" לאורך זמן על הלך הרוח של תושבי הרשות.
    

והעלות

השימוש בטכניקות הדיגיטליות מאפשרות פרויקטים מחקריים בעלות מאד נמוכה, ולכן גם רשויות מקומיות שיש להם מגבלות תקציב יכולות להרשות לעצמן להשתמש בזה.